facebook_ld_...
להלן חברי הקיבוצים השותפים לשרטוט השלב הבא של התנועה

(לפי סדר האל”ף-בי”ת):
אביטל גבע, עין שמר; אבישי גרוסמן, עין שמר; אורי מרגלית, רמת הכובש; איציק בדר, גבעת חיים מאוחד; אלדד שלם, מעברות; בארי הולצמן, עין חרוד איחוד; גיורא ינאי, עין השופט; דב אביטל, מצר; דובי הלמן, יטבתה; דורון ליבר, מצר; דורית אלמליח, שניר; דיאנה בוגוסלבסקי, אלומות; חן יחזקאלי, ראש הנקרה; כרמל פינק, נצר סרני;  יוסי וסיד, המעפיל; יונה פריטל, מעלה  החמישה; ירון יואל, מעברות; ישראל  רפפורט, גן שמואל; ליאור שמחה, נצר סרני; מאיה  שפיר, יטבתה; מאיר בראון, גן שמואל; מאור מינץ, חולית; נבו זהב, מענית; נדב כהן, רבדים; נגה בוטנסקי, בית השיטה; נועה לברון, גבעת חיים איחוד; נטע אריאלי, העוגן; ניתאי קרן, רבדים; עופר פרג, מעגן מיכאל; עילם ברלב, גן שמואל; עמי רוניס, נען; עמרי פרי, יד מרדכי; פסח כהן, מגל; עטר שנפלד, עין שמר; עתר  גבע, עין שמר; רייפי גולדמן, אורים.

רקע

לאחר שנים רבות מידי בהם הפכה התנועה ממובילה ויוזמת למגיבה ונגררת אחרי האירועים ולשק החבטות של החברה הישראלית, נדרש שינוי.

היום יותר מתמיד נדרשת התנועה הקיבוצית לחשב מסלול מחדש כדי להגדיר את תכלית קיומה, כדי להפיח רוח חיים בערכים המכוננים אותה ולהדליק בקרב חבריה את הניצוץ הפנימי לעשייה משותפת פנימה והחוצה, זאת תוך זיהוי המורכבות ביישום ערכיה המכוננים וגיבוש זהות משותפת אחת לכל הקיבוצים. זאת כאשר מונחי “הקיבוץ השיתופי” ו”הקיבוץ המתחדש” מאבדים את עוצמתם.

מסמך זה הינו תוצר עבודה של צוות חברי קיבוצים שונים, שניתח את האתגרים בפניהם עומדת התנועה היום והגדיר כיווני פעולה נדרשים כדי לשמר את הישגיה ההיסטוריים ולחולל בה תהליכי התחדשות נדרשים.

 
facebook_ld_...
לאן אנחנו מובילים?

ייחודיותה של התנועה הקיבוצית נשענת על ארבעה ערכים מכוננים, שקיומם וקידומם מהווה את תכלית קיומה:

שותפות - שותפות חברתית וכלכלית בנכסים כלכליים וחברתיים ובהתחלקות בפירותיהם.

קהילתיות - קיום חיי קהילה המבוססים על דיאלוג, שיתוף פעולה וולונטרי ואחריות ליצירה משותפת של תרבות מקום ומורשת.

ערבות הדדית - סולידריות המבוססת על מנגנוני תמיכה ועזרה הדדית ממוסדים ועל התגייסות לסיוע ולתמיכה בעתות מצוקה.

דמוקרטיה ישירה - ניהול משתף ודמוקרטי, מבוזר בכל הרמות תחת סמכותה של האסיפה הכללית בה שותפים כל החברים.

ערכים אלו הם המגדירים את זהות הקיבוץ כקיבוץ והם באים לידי ביטוי גם בחיי התנועה הקיבוצית ובקשר בין הקיבוצים.

מה הם כיווני הפעולה בהם נפעל?

על התנועה לפעול בשישה צירים להלן:

גיבוש הזהות וחיזוק ההזדהות

שיקום מעמד הקיבוץ בחברה הישראלית

קידום התכנון והבינוי בקיבוצים

תנועות הנוער ושנת שירות

עידוד החדשנות במרחב הקיבוצי

רענון מבנה התנועה

בהמשך פירוט לגבי האתגר בכל תחום וכיווני פעולה נדרשים.

 
facebook_ld_...
העיקרון המנחה: עידן מנהיגות האגו שהתאפיינה במנהיגים שהגדירו לאנשים לאן ילכו הסתיים והעולם היום עובר למנהיגות אקו, השואבת את החוכמה, הידע והניסיון מהשטח ומהצרכים והערכים של האנשים בשטח.

תהליכי השינוי שעברו הקיבוצים בעשורים האחרונים יצרו מצב בו כל קיבוץ חי את חייו בנפרד, כאשר אין אמירה תנועתית משותפת וברורה לכל הקיבוצים.

על אף השונות הרבה, כדי לשמר זכות קיום לתנועה, נדרשת הגדרה מחדש של מערכת ערכית משותפת, כזו המגדירה זהות ייחודית, ברורה ובהירה, שתהווה מקור השראה להזדהות של הקיבוצים והחברים בהם.

כדי לייצר תשתית זו של זהות והזדהות, על התנועה הקיבוצית להוביל תהליך המגדיר בבהירות תובנות ברורות אודות האופן בו התנועה מסייעת ותורמת לשיפור חייהם של החברים והקיבוצים ומעמיקה את תחושת השייכות של שלהם לתנועה ביישום עדכני ורלוונטי של ערכיה.

על התנועה לגייס את חבריה להיזכר בערכיה המכוננים ולאפשר ליוזמות מלמטה למלא ערכים אלו תוכן מעשי ורלוונטי גם לחיים בקיבוץ פנימה וגם בפעולה כלפי חוץ, מתוך אמונה והתלהבות אותנטית המקרינה על הסביבה, המייצרת פעולה מתוך מקור פנימי ולא רק ממקור כלכלי.

עידן מנהיגות האגו שהתאפיינה במנהיגים שהגדירו לאנשים לאן ילכו הסתיים והעולם היום עובר למנהיגות אקו, השואבת את החוכמה, הידע והניסיון מהשטח ומהצרכים והערכים של האנשים בשטח. מנהיגות קשובה ומתכללת, המרכזת פוטנציאל ויכולות ומעצימה אותן בכלי ארגון והנעה חדשים המותאמים למציאות של האלף השלישי.

שיקום מעמד הקיבוץ בחברה הישראלית

העיקרון המנחה: תפקידה של התנועה הקיבוצית הוא להניע פעולה, שמאפשרת יצירת זר מתוך אלף הפרחים שפורחים – זר צבעוני ומגוון שיהיה נוכח בחברה הישראלית.

במקורו הקיבוץ מהווה ניסיון להציב אלטרנטיבה ערכית לחברה בארץ ובעולם. לעת תהליכי השינוי שעברו הקיבוצים טושטשה מגמה זו. יחד עם זאת, גם אחרי  השינויים, החיים הקיבוציים עדיין טומנים בחובם מאפיינים רבים שיכולים וצריכים להוות מופת עבור החברה שמחוצה לו. על אף זאת – לא השכילה התנועה הקיבוצית בשנים אלו, ללכד שורות ומאמצים לצורך הרחבת מעורבותה והשפעתה בחברה. יוזמות למעורבות חברתית ופוליטית בתנועה הקיבוצית, פועלות בנפרד וללא תיאום ביניהן והגישה הבדלנית שולטת בכיפה וגורמת להפחתת השפעה ועשייה.

כדי לזכות מחדש במעמד ויוקרה בחברה הישראלית, יש לשאוף לחזור ולהיות בעמדת השפעה, לשם כך יש לחזק את תחושת הגאווה והערך של חברי הקיבוץ בעיני עצמם ואז גם יתייחסו אלינו כל בני השיח שלנו בהתאם בכל תחומי החיים.

לשם כך תפקידה של התנועה הקיבוצית הוא להניע פעולה שמאפשרת את יצירת זר מתוך אלף הפרחים שפורחים – זר צבעוני ומגוון שיהיה נוכח בחברה הישראלית. ויפעל להנפת דגלים בתחומים הבאים:

דגל שוויון ערך האדם, הסולידריות, והקואופרציה

דגל המובילות החברתית, הכוח הפוליטי, ההתיישבות והחקלאות

דגל התרבות הקיבוצית והזהות היהודית החילונית

דגל הקהילתיות כערך, כתרבות וכדרך חיים

בכל התחומים הללו על התנועה לפעול כדי להפוך להיות “שחקן ציר” בבניית קשרים וחיבורים של שיתופי פעולה והפריה הדדית עם ארגונים רבים אחרים בארץ ובעולם. חיבורים שיאפשרו לתרום מניסיוננו הרב בניהול קהילות וארגונים קואופרטיביים ולהיתרם מהם ומניסיונם.
facebook_ld_...
העיקרון המנחה: הכרח לרכז ניהול מדיניות משותפת לכלל הקיבוצים בשלושה ערוצים משולבים: שימור אופיו וצביונו התכנוני הייחודי של הקיבוץ כנכס לאומי, יצירת חלופת שיוך קנייני נוספת אשר תשאיר את הקיבוץ כחוכר הראשי מול המדינה ויצירת מודלים לחידוש ושדרוג התשתיות והתאמתן לדורות הבאים.

המבנה התכנוני הפיזי של הקיבוץ שהכרנו על היותו יישוב נפרד במרחב כפרי, הוא שכיית חמדה המביאה לידי ביטוי את הערכים החברתיים והקהילתיים של הקיבוץ. בשנים האחרונות נאלצו הקיבוצים להתפשר עם דרישות תכנון ובניה סטנדרטיות של המדינה, כאשר איש לא ניצב כדי להגן על הערכים התכנוניים והחברתיים העומדים מאחורי היצירה הקיבוצית.

חלקת המגורים בקיבוץ היום היא הנכס המשמעותי והחשוב ביותר לשימור אופיו וייחודיותו של הקיבוץ  ובהתאם לכך צריך להתייחס לתכנונה ופיתוחה.

לשם כך יש הכרח לרכז ניהול מדיניות משותפת לכלל הקיבוצים בשלושה ערוצים משולבים:

שימור אופיו וצביונו התכנוני הייחודי של הקיבוץ כנכס לאומי, תוך התאמתו לצרכי הצמיחה וההתפתחות בעיצוב מודלים חדשנים של תכנון ובניה קיבוציים.

קידום מודלים של שיוך דיור ו/או נכסים, תוך כדי הובלת מדיניות בלתי מתפשרת מול קובעי המדיניות והממשלה ליצירת חלופת שיוך קנייני נוספת אשר תשאיר את הקיבוץ כחוכר הראשי מול המדינה, תוציא את רמ”י מחוץ לשטח המחנה ותהיה ישימה מבחינת המחיר.

יצירת מודלים לחידוש ושדרוג התשתיות והתאמתן לדורות הבאים, שיאפשרו התמודדות הקיבוצים עם האתגר התכנוני והכלכלי העצום אליו יידרש כל קיבוץ בשנים הקרובות.

 
facebook_ld_...
.העיקרון המנחה: לחזק את השפעתנו בתנועות הנוער, לבסס אותן ככח משימה לאומי ברוח התנועה הקיבוצית ולדאוג שכל אחת ואחד מילדינו יהיו חלק משמעותי בפעילות תנועות הנוער.

נשקם את מערכת היחסים עם תנועות הנוער! אנו נסיים את הנתק ההזוי בין תנועת הנוער והתנועה הקיבוצית. ונפעל יחד לשינוי החברה הישראלית.

נגייס תרומות עבור תנועות הנוער ושנת השירות שלנו.

נביא גרעיני ש”ש לקיבוצים וניצור תשתית לפעילותם הערכית-חינוכית בקיבוץ ובאזור.

יצירת תוכנית להכנסת בוגרי תנועות הנוער לתפקידי חינוך ותרבות בקיבוצים.

יצירת מסגרות חדשות לקיום שנת שירות שתאפשר לכל נער ונערה מהקיבוץ להתנדב ולתרום.

 
facebook_ld_...
העיקרון המנחה: אנחנו הכי טובים בחקלאות, הכי טובים בתעשייה, אולם כאשר ההיי-טק הישראלי פרץ והתפתח בשנות ה-90, היינו עסוקים בעיקר בהישרדות. לכן, עלינו לחזור לעמדת ההובלה גם בהייטק הישראלי.

המרחב הקיבוצי היינה פלטפורמה מעולה ללא מעט ענפים בהייטק הישראלי, ואנו חייבים להיות חלק משפיע ומוביל בסצנת החדשנות.

בכל תחום בחיינו אפשר וצריך לחשוב מחוץ לקופסא, לחתור ולייצר רעיונות פורצי דרך, המשלבים ערכים מוספים ייחודיים. התנועה הקיבוצית, על עושרה האנושי, יכולה להעניק ערך משמעותי במציאות המשתנה ולממש את הפוטנציאל העצום הקיים בהתפתחות הטכנולוגית ובמרחב הווירטואלי. 

לדוגמא – יצירת מודלים של קיבוצים חכמים, מעבר לאנרגיות מתחדשות, פיתוח חממות טכנולוגיות, מרכזי מחקר ופיתוח, פיתוח תיירות כפרית  לקהלי יעד מחו”ל, שת”פים יצירתיים והיכולת לקחת חברות טכנולוגיה מצליחות ולתת להם מקום בהוויה הקיבוצית.

לשם כך יש הכרח לרכז ניהול מדיניות משותפת לכלל הקיבוצים בארבעה ערוצים משולבים:

בניית אקוסיסטם-שיתופי פעולה מגוונים אנושיים וארגוניים.

בניית מנהיגות כלכלית-ארגונית חדשה, המשלבת בין הקיים לחדש.

יצירת מודלים ואשכולות עסקיים.

הקמת פורום טכנולוגי בהשתתפות כל חלקי התנועה.

 
facebook_ld_...
העיקרון המנחה: על התנועה להתאים את המבנה הארגוני שלה לצרכי הקיבוצים בפועל, באמצעות גישה שירותית ואימוץ שיטות ודרכי עבודה גמישות ופתוחות המאפשרות הרבה יותר שותפות, אחריות  ומעורבות של הקיבוצים וחברי הקיבוצים בעבודת התנועה.

בעשרים השנים האחרונות עבר העולם שינוי עצום וכך גם הקיבוצים, על מערכת הציפיות והצרכים שלהם מהתנועה. יחד עם זאת, בהערכות הארגונית שלה, נשארה התנועה מקובעת למבנה ארגוני מסורתי המחולק למחלקות, שהכותרות שלהן כבר איבדו מזמן את הרלוונטיות שלהן לצרכי הקיבוצים מהתנועה.

על רקע השינויים בתפיסות הניהוליות ובדרכי העבודה של הארגונים המודרניים, על התנועה להתאים את המבנה הארגוני שלה לצרכי הקיבוצים בפועל באמצעות גישה שירותית ואימוץ שיטות ודרכי עבודה גמישות ופתוחות המאפשרות הרבה יותר שותפות, אחריות ומעורבות של הקיבוצים וחברי הקיבוצים בעבודת התנועה.

כדי לפעול לריענון וארגון מחדש של כל המערכת הארגונית ושיטות העבודה יש לטפל בתחומים הבאים:

דמוקרטיה - מועצת התנועה במתכונתה הנוכחית אינה מייצגת את הנעשה בשטח, הנוכחות בה דלה והדבר פוגע ביכולת התנועה לייצר החלטות משמעותיות ולהיות מחוברת לקיבוצים. נדרש שינוי דרמטי בהרכב המועצה וצורת עבודתה.

פעילות פוליטית - לתנועה הקיבוצית אין כל מעמד פוליטי היום וכוחה מתפזר ונמוג בין המפלגות והאינטרסים של קבוצות מאורגנות וחזקות יותר. כדי לקיים שת”פ חוצה מגזרים ולא להיצמד למפלגות ספציפיות, יש לרכז ולאגן את כל ציבור הבוחרים הפוטנציאלי בקיבוצים מול מטרות ברורות המשרטטות את אינטרס הקיבוצים, על מנת שהגורמים הפוליטיים יוכלו לתקשר איתם דרך התנועה.

התארגנות כלכלית משותפת - הארגונים הכלכליים הנותנים יתרון לגודל הם חלק בלתי נפרד מהתנועה ועוצמותיה והדבר מחייב עבודה משותפת צמודה ושיטתית. נדרש קידום של נושאים קואופרטיביים גם מהפן הערכי וגם מהפן המעשי, כולל ייצוג החקלאות הישראלית וזאת תוך קיום מסגרות קבועות לדיאלוג דו כיווני בין התנועה למנהיגות המקומית. כנס פרונטלי אחת לשנה אינו עונה על הצורך.

 
facebook_ld_...
חברי הקיבוצניקים - יותר מדי זמן התפשרנו, התרגלנו ונהיינו אדישים. מספיק!

אני וחבריי באים להציע דרך חדשה לקיבוצים.

צפו בסרטון >>
0

הגיע הזמן שנחזור לנצח!

הפסדנו קרקעות, הפסדנו זכויות, הפסדנו בדעת הקהל. בקיצור אנחנו מפסידים. אנחנו מאוכזבים.

אני ליאור שמחה, בן וחבר קיבוץ נצר סירני, ויו"ר הקיבוץ בשש השנים האחרונות. ואני מתמודד להנהגת התנועה הקיבוצית בבחירות הקרובות.

אני רוצה שנחזור להוביל, ונחזור להיות גאים בתנועה הקיבוצית ובהיותנו חברים בה.

החלטתי להתמודד בבחירות לראשות התנועה הקיבוצית בדצמבר הקרוב מאותה הסיבה שהביאה אותי לעזוב קריירה מבטיחה במשרדי הפרסום שניהלו את הקמפיינים לחברות המובילות במשק, ולחזור הביתה: אהבת הקיבוץ, החברים ותחושת שליחות.

המציאות בקיבוצים משתנה והכוחות המקומיים מקבלים לידיהם את האחריות על ניהול הקיבוץ – בעזרת מאמץ מקומי רב הקיבוצים חוזרים לפרוח. מנהלי הקיבוץ החדשים יודעים לחשוב מחדש ולהתאים את עצמם לעידן המודרני אולם לצערי יש פער גדול בין הנהגות הקיבוצים לבין התנועה הקיבוצית.

נותרנו מאחור כתנועה וכסקטור. הרלוונטיות של התנועה כלפי משרדי הממשלה בירושלים וכלפי החברה הישראלית נמוכה מאי פעם, בעוד שגם כלפי החברים והנהלות הקיבוץ התנועה לא מייצרת ערך משמעותי.

איני מאלה הנוהגים להרים ידיים, נהפוך הוא. אני מאמין כי משבר הזהות והרלוונטיות שלנו כתנועה הם עבורנו חלון הזדמנויות לדברים גדולים.



רק מנהיגות עדכנית, עם תעוזה וחוצפה, שתשלב בין העושר הרב-דורי בתנועה, תוכל להחזיר אותנו להוביל ולהשפיע ותאפשר ביטוי הולם לחשיבותנו בחברה ובכלכלה הישראלית ולרלוונטיות התנועתית שכולנו מייחלים לה.

הוכחתי זאת במעשים כאן בביתי, במקום שבו נולדתי ושבו אזדקן - כעת בוערת בי חובת ההוכחה ביחס לכל התנועה הקיבוצית וחבריה, שמרכיבים את יצירת המופת מאז ולתמיד הנקראת קיבוץ.

אני בטוח שבעבודה קשה של כל חברי הקיבוץ נוכל לחזור ולהוביל ולהיות שוב בקדמת הבמה של החברה הישראלית.

ואני קורא לכם להצטרף אלי כדי להחזיר את התנועה הקיבוצית למקום בו היא צריכה וראויה להיות.

חברים חדשים מצטרפים אלינו מדי יום, ואני קורא גם לכם לקחת חלק בשינוי הדרוש בתנועה הקיבוצית.

 

הנבחרת שלנו

____________...